בנם הבכור של מיכל וליאור. נולד ביום י' בחשוון תשס"ב (26.10.2001). אח בכור לרועי וליהיא.
אסף נולד בכפר סבא וגדל שם בשנותיו הראשונות. בגיל שמונה עבר עם משפחתו לקיבוץ בחן אשר בעמק חפר. הוא היה ילד סקרן, שובב ופעלתן, שאהב לטפס, לקפוץ ולהשתובב ולא חשש מאתגרים.
למד בבית הספר היסודי "משגב" בקיבוץ גבעת חיים איחוד ובתיכון בקריית החינוך "מעיין שחר" בקיבוץ עין החורש. היה תלמיד מצטיין ואהוב על מוריו וחבריו לשכבה.
הקשר עם גילי חברתו החל בסוף התיכון והם טיפחו זוגיות מיוחדת וארוכת שנים.
אסף היה חניך ומדריך בתנועת הנוער "בני המושבים" בקיבוצו. חניכיו מתארים מדריך אחראי ורציני מלא חוש הומור, יוזם ומקורי.
אסף היה חובב ספורט ומילדות התנסה בענפי ספורט שונים, בעיקר בלט בכישרונו כשחקן טניס. הוא שיחק בנבחרת של מועדון הטניס בקיבוץ והתחרה בתחרויות של איגוד הטניס. אסף הדריך קבוצת מתאמנים צעירים, ובדרכו המיוחדת הטמיע בהם את אהבת הטניס ועודד אותם להצלחה.
אסף אהב לטייל ברחבי הארץ, נושא עימו תמיד פק"ל קפה. הוא הכיר כל פינה בעמק חפר וכל מעיין ברמת הגולן, אהב את המדבר ולא החמיץ אף הזדמנות לשכשך במי המעיינות והנחלים. הוא אהב לבלות בים, לצאת לקמפינג עם משפחתו וחבריו או פשוט לשבת בנקודת תצפית וליהנות מהנוף.
ניחן בשמחת חיים, בחוש הומור ייחודי ובראיה אופטימית על החיים, ובזכות כל אלו הפיץ אור בכל מקום שאליו הגיע. הוא סימן מטרות אליהן היה מחויב כל כולו, ניצל כל הזדמנות שנקרתה בדרכו והקפיד לא לפספס ולמצות כל רגע בחיים. חבריו כינו אותו "הקפטן שלנו" – כינוי ששיקף את יכולת המנהיגות הטבעית שלו ואת העובדה שהיה תמיד במרכז העניינים, מוקף חברות וחברים רבים.
בשנות התיכון הצטרף לתנועת "חמש אצבעות", שבה התאמן לקראת השירות הצבאי.
לאחר שסיים את לימודיו בתיכון התנדב לשנת שירות כמדריך בכפר הנוער "עיינות", קומונה כ'. הוא היה כאח בוגר לחניכיו בקבוצת "תדהר", וכמו בתנועת הנוער בשנות התיכון – הדריך בדרכו הייחודית ששילבה רצינות, הומור וקלילות. הוא נהג לשבת עם חניכיו במגדל המים ובמרחבי הטבע בכפר ולשוחח איתם בפתיחות, האמין שכל חניך יכול להצליח ולהשיג את מטרותיו, ולכן עודד אותם לבחור בשירות צבאי משמעותי וליווה אותם בתהליכי המיון לקראת השירות. למרות העבודה הקשה, אסף לא זנח את אהבתו לטבע ולטיולים, ובכל הזדמנות יצא עם חברי הקומונה וחניכיו לטיולים ולהרפתקאות בטבע.
ביום 3.12.2020 התגייס לצה"ל ושירת ביחידת יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) – יחידת הקומנדו של חיל ההנדסה הקרבית. הוא סיים את מסלול ההכשרה בהצלחה רבה ושירת כלוחם בסיירת "יעל". לאורך המסלול היה "הדבק" של הצוות, מארגן ומקשר בין חבריו גם מחוץ לבסיס ודואג לחבר בין כולם. לאחר מספר חודשים כלוחם ביחידה, יצא לקורס קצינים. בסיום הקורס שובץ כמפקד מחלקה בפלוגה ב' בגדוד הנדסה 601, חטיבה 401 (עוצבת "עקבות הברזל").
חייליו זכו למפקד מיוחד שנתן מקום והתייחסות לנפש ולרוח. מפקד עם יכולת עוצמתית ונדירה להסתכל עמוק בעיניים וליצור קשר אמיתי עם כל אדם, לצד דרישה בלתי מתפשרת לפיתוח יכולות מקצועיות אצל הלוחמים ולשמירה על ביטחונם. כך למשל, נהג להזמין חיילים בודדים לחגוג חגים עם משפחתו.
אסף חלם לטייל בעולם, להמשיך ולחגוג את החיים עם חברתו גילי.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה המלחמה.
כשהחלה מתקפת הפתע שהה אסף עם חייליו בבסיס אימון ברמת הגולן. זו הייתה אמורה להיות השבת האחרונה בתפקידו כמפקד מחלקה לקראת התפקיד הבא במסגרת יהל"ם. בשעות אחר הצהריים הגיע עם חייליו לאזור שדרות ולקח חלק במשימת פינוי נפגעים מהצירים בשיתוף מד"א וזק"א. בימים שלאחר מכן החל לאמן את חייליו לקראת התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
אסף ומחלקתו היו מראשוני הפורצים לצפון הרצועה, ולאורך המשימות כולן הוא הוביל את חייליו במסירות נפש, במקצועיות ובאחריות. נטל חלק בקרבות רבים, לחם באומץ ובגבורה ונתן לחייליו דוגמה אישית.
בתחילת נובמבר כתב אסף מכתב למשפחתו ולגילי: "אני מאוד מתגעגע אליכם וכל הזמן חושב על הרגע שאבוא כבר הביתה בריא ושלם. בטח אתם נגמרים שם בחוץ עם האי-ודאות והנתק... אני בסדר, לגמרי בסדר. עייף ומבולבל, קצת שפשפת ופצעים, אבל חוץ מזה באמת בסדר. המורל גבוה, יודעים למה אנחנו כאן... תמשיכו להיות חזקים בשבילי ובשביל כולם ותזכרו שאני שומר על עצמי ושומר עליכם".
בבוקרו של יום רביעי 15 בנובמבר 2023 נלחם עם חייליו בקרב ארוך וקשה באזור בית החולים א-רנתיסי שבצפון הרצועה. במהלך הקרב מחבל שהגיח מסמטה ירה טיל נ"ט מטווח קצר שפגע ישירות באסף. הטיל לא ניזם (התפוצץ) אך אסף נהרג מעוצמת ההדף. בגופו הציל את עשרת חייליו שהיו בתוך הנמר"ה (נמ"ר הנדסי).
סגן אסף מסטר נפל בקרב ביום ב' בכסלו תשפ"ד (15.11.2003). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בעמק חפר. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.
ספדה לו אימו: "בן מופלא שלי, זה לא אמיתי. אני לא מצליחה לתפוס. רוצה להגיד לכם שזו טעות אבל ככל שעובר הזמן אני מבינה שזו לא טעות. הקרנת אור, כולם מייד התאהבו בך... היה ברור מתחילת השירות שתהיה קצין. אהבת להיות קצין. אני יודעת שהחיילים שלך אהבו אותך... היה לנו קשר מיוחד, שיתפנו בהכול. קשר הכי מיוחד בין אימא לבן... היו לי מחשבות קשות על המלחמה, משהו שאני לא מכירה. פחדתי כל דקה. כנראה זו הייתה ההכנה. לא האמנתי שלא תחזור לפני שרועי מתגייס, אבל לא ככה. אנחנו אוהבים אותך ואתה יודע את זה. אני לא רוצה להיפרד ילד אהוב שלי, לא הצלחתי לשמור עליך. ביקשתי שתשמור על עצמך ולא שמרת. זה לא צריך להיות ככה, הורים לא אמורים לקבור ילדים".
ספדה לו חברתו גילי: "אספי שלי, רק לפני שלושה שבועות כתבתי לך ברכה ליום ההולדת והבאתי לך אותה כשנפגשנו ולא ידעתי שזו תהיה הפגישה האחרונה. אני לא יודעת איך לסכם קשר של ארבע שנים וחצי שהיה אמור להימשך. בכל שנות הקשר שלנו זכיתי להכיר את האדם המדהים שאתה. היו לנו תוכניות לעתיד שלא ייאמן שהן לא יתגשמו. האהבה שלנו הייתה משהו מיוחד. רק לפני שבוע קיבלתי ממך מכתב מעזה בו כתבת כמה הקשר שלנו משמעותי. לא יודעת איך אמשיך עכשיו כשמהדהד לי במוח שאמרת שאתה רוצה שאני אהיה האימא של הילדים שלך. אוהבת הכי בעולם וכבר מתגעגעת".
ביוזמת חבריו ובהובלת אוהביו ומשפחתו הוקם לזכרו בקיבוץ בחן "מצפה אסף".
להקת "התקווה 6" הוציאה לזכרו את "שיר מאסף" שכתב ירון שטיינר חבר המשפחה. השיר ניתן להאזנה ביוטיוב.
להנצחתו הוקמו עמוד באינסטגרם, "remember_asafmaster", ודף פייסבוק ״לזכרו של סרן אסף מסטר״.
אסף מונצח ב"דרך הגבורה", אנדרטת חיל ההנדסה בצומת חולדה.